רצפת אגן

 

רצפת האגן

רצפת האגן- החלק התחתון של גופנו, בסיס התמיכה לכל אברי האגן והבטן, ובעצם לכל מה שמעל האגן. אני חייבת לציין שהכינוי רצפה ממש לא מתאים. רצפת האגן שלנו לא 'רצפתית' בכלל- היא אינה נוקשה, אינה שטוחה ואינה קפואה. היא גמישה, מעוגלת, מעין ערסל או יותר נכון טרמפולינה, והכי חשוב- תנועתית ונושמת.

האגן מורכב מהעצמות, ובתוכו שוכנים איברים. אצל האשה שלושה איברים: קדמית ביותר היא שלפוחית השתן, אחורי ביותר הוא הרקטום, ובאמצע ביניהם מונח הרחם. בנוסף באגן יש כלי דם, עצבים, רקמות חיבור ושרירים הנמצאים ממש בקרקעית רצפת האגן. שרירים אלה תומכים את האיברים ומקיפים את הפתחים, ובכך אחראים על הפתיחה (בעת הרפיה ושחרור) ועל סגירה (בעת כיווץ והתאפקות) של הסוגרים. בנוסף לשרירים תפקיד יציבתי ואף קשר לתפקוד המיני.

חשוב להבין כי רוב שרירי רצפת האגן הם שרירי שלד לכל דבר, כלומר שרירים רצוניים שאנו שולטות בהם! בנוסף הם חלק מאוד רציני ממערכת השרירים המייצבים של גופינו, והם נתרמים מאוד מעבודה נשימתית וגלובלית של הגוף. מעצם כך ניתן לעבוד עם שרירים אלה בצורה ישירה ובצורה עקיפה.

מה קורה בבדיקה ובטיפול?

כשתגיעי אלי קודם כל נכיר. נעבור על ההיסטוריה שלך ונדבר על הדברים אותם תרצי לשפר. בהערכה שאני מבצעת אבדוק את היציבה שלך, את התבנית הנשימתית, את שרירי הבטן ושאר השרירים הרלוונטיים.

לאחר מכן נסתכל על רצפת האגן: האם יש בה תנועה, מה מצב העור- צבע, חיוניות, צלקת... ונראה איך רצפת האגן שלך מגיבה לעומס- למשל שיעול או צחוק. הבדיקה כוללת לעיתים גם בדיקה פנימית וגינאלית ואף רקטלית, מאחר וזו הדרך הטובה ביותר לפגוש את השרירים מקרוב, להעריך את המתח שלהם ולבדוק אם ישנם אי אלו נוקשויות, חוסר תנועה או לחילופין תנועתיות יתר. הבדיקה תתחיל בשכיבה, ונעבור גם למנחים פונקציונאליים אחרים ונבדוק את רצפת האגם גם במנחים הרלוונטיים עבורך ומתאימים לאורך חייך (יצא לי אפילו לבדוק בתנוחות היפוך ועמידה על הראש).

אם את עושה פעילות גופנית ונתקלת בקשיים (למשל דליפת שתן), נלמד ביחד להתאים את העומסים עבורך ונעלה אותם בהדרגה. אם אינך עושה פעילות גופנית, אני מקווה שתצאי ממני עם תובנות לגבי החשיבות של פעילות שכזו, ונמצא ביחד את נקודת הזינוק שלך, כי בינינו, פעילות גופנית היא המפתח לבריאות הגוף והנפש.

באיזה מקרים הטיפול מסייע?

בטיפול רצפת האגן ניתן לסייע בבעיות כגון קושי בהתאפקות- תכיפות ודחיפות, דליפת שתן במאמץ, קושי בשליטה על צואה/ גזים, עצירות, קרעים והצטלקויות לאחר הלידה, צניחת איברים וכאבים ביחסי מין (וגיניסמוס, וסטיבולודיניה, וולודניה, דיספרנואה).

ברצפת אגן נטפל גם בטיפולים אורטופדים בזמן ההריון כמו סימפיזיוליזיס וחוסר יציבות של האגן.

 

שיקום לאחר לידה

"אני מרגישה שעוד שנייה הכל נופל", "הבטן הזו מעולם לא הייתה לי", "אני מרגישה כובד בנרתיק", "אני לא יכולה להסתכל- הכל כואב לי ומרגיש מתוח", "הכל מרגיש מאוד פתוח", "זה כבר ממש לא מה שהיה", "אני רק רוצה לראות שהכל בסדר"...

אילו רק מקצת מהמשפטים שאני שומעת מנשים המגיעות אליי לטיפול. עברתן מאורע מאוד משמעותי ומשפיע- הלידה. חוויה שהיא כל כך עוצמתית מבחינה גופנית ומבחינה נפשית והיא משאירה את אותותיה ונחקקת בליבינו ובגופינו. יכול להיות שהלידה עברה חלק ללא שום טראומה או שהיא השאירה צלקות... אבל אנחנו צריכות לזכור שלא רק הלידה משפיעה, היו שם גם תשעה חודשים של הריון שכבר מתחילתו, עוד לפני העומס המכני של המשקל, מביא איתו אתגרים של הורמונים שמעט משחררים את התמיכה ומשפיעים על הרצועות, השרירים והאיברים (אפילו הרגלי ההתרוקנות משתנים...), על תבניות הנשימה שלנו, היציבה ועוד. יש נשים שמושפעות יותר ויש כאלו שפחות.

ואז מגיעה הלידה שתמיד תשפיע על הגוף- בין אם היא נרתיקית ובין אם קיסרית... בלידה קיסרית כמובן שיש השפעה על שרירי הבטן ובעקבות כך המון דברים מושפעים (יציבה, תנועה וכו') וכמובן יש את עינין הצלקת (שנרצה לראות שהיא מחלימה כמו שצריך... שהצבע והצורה שלה תקינים)

ובלידה נרתיקית כל שרירי רצפת האגן נמתחים מאוד (גם האיברים נמעכים, כלי דם ועצבים), לעתים נקרעים ונתפרים, לעתים מבוצע חתך...

הגוף שלנו הוא כל כך חכם ומופלא ויודע להתגבר ולתקן עם כל זאת... אך לעתים ההחלמה נתקעת, מתארכת והוא צריך סיוע. לעתים השפעות ההריון והלידה הן כל כך משמעותיות שהגוף צריך תמיכות והכוונה. בשביל זה אני כאן- אנחנו נסתכל על הגוף, נבין איפה הקושי שלו , מהי החוליה החלשה- ומשם נתחיל. נשחרר מתחים מיותרים, נלמד לנשום ולתזמן את עבודת השרירים, נמתח ונחזק וגם נרפה... הכל בצורה מדויקת עבורך ובנויה בצורה הדרגתית ונכונה.

האם כל אישה צריכה טיפול לאחר לידה- בעני ממש כן וזה החזון שלי- יש כל כך הרבה דברים שיכולים להתפספס בשלבים הללו לאחר הלידה ואז בתקופה אחרת של אתגר ועומס (פעילות גופנית, הריון נוסף, גיל המעבר) יכול להיות שיחלו להם סימפטומים למיניהם- אנחנו רוצות למנוע זאת ולהכין אותך ואת גופך לכל אתגר.

אני כאן.

 
 

קרעים לאחר לידה

לידה היא אחד ממאורעות השיא של חיינו. לעתים, לצערנו, היא מסתיימת עם פגיעה שרירית משמעותית. בכל לידה רצפת האגן עוברת מתיחה מאוד משמעותית, אך הגוף המופלא שלנו, בשילוב עם התייחסות נכונה- עוזרים לרקמות לחזור לעצמם.

על כל אשה עם קרע בעקבות הלידה להגיע לטיפול פיזיותרפיה של רצפת האגן.

ישנן דרגות שונות של קרעים. כל דרגה מתארת רמה שונה של פגיעה ברקמה:

קרע דרגה 1- קרע ברמת העור ורירית הנרתיק

קרע דרגה 2- קרע הכולל גם שרירים שטחיים ברצפת האגן

לעתים המתח והעומס במהלך הלידה מובילים לקרעים בדרגה 3 או 4

קרע דרגה 3- מערב את הסוגר האנאלי ונחלק לשלושה:

A3- קרע המערב את הסוגר החיצוני עד 50% מעוביו

B3- קרע המערב את הסוגר החיצוני מעל 50% מעוביו

C3- קרע המערב גם את הסוגר הפנימי

קרע דרגה 4- קרע המערב גם את רירית האנוס

חשוב להסביר כי לעתים קרעים עדיין אינם סימפטומטיים, כלומר אינך סובלת מסימפטומים של קושי בשליטה על צואה, גזים וכו', אך הסימפטומים יכולים להופיע בהמשך בעקבות עומס, שינויים שחלים עם הגיל ועוד. אנו רוצות להכין את הגוף לכל מצב שיידרש.

לאחר תקופת ההחלמה הראשונית מהלידה (שגם לתקופה זו יש לנו פיזיותרפיסטיות רצפת האגן המון הנחיות שיכולות לעזור- דברי איתי), יש חשיבות רבה לטיפולי הפיזיותרפיה. בטיפולים העריך את מצב התפקוד השרירי, רמת הכאב והגמישות הרקמתית, ונבנה תכנית טיפול שתעזור לך להגיע למצב תפקודי מיטבי של רצפת האגן. נעזור לרמת הכאב לרדת בעזרת טכניקות של נשימה והרפייה, נגמיש את העור ונעודד פעילות שרירית יעילה ומיטבית. בנוסף, באמצעים נוספים וכחלק מהטיפול נכין אותך לבדיקת המונומטריה, גם מבחינה פיזית וגם רגשית.

אני מאמינה כי כל אשה לאחר לידה יכולה להיתרם מבדיקה של רצפת האגן, ומצפה ליום בו אכן כל אשה תגיע לבדיקה שכזו.

 

דליפת שתן במאמץ

אם נסתכל על מרכז גופנו- האגן והחזה, כמעין קופסה, נראה שיש לה שני פתחים: הפתחים התחתונים ברצפת האגן והפתח העליון הממוקם בגרון (גלוטיס). באמצע ישנה תיבה, שמגיבה כל הזמן ללחצים המופעלים בעקבות נשימה, פעילות גופנית ועוד. הסרעפת מפרידה בין חלל החזה לחלל הבטן, ואחראית על ויסות הלחצים בעת נשימה. לכן, על מנת להשפיע על תנועתיות רצפת האגן, חשוב כי נעבוד על תבניות נשימה, זהו חלק מהותי משיקום רצפת האגן.

כאשר מופעל לחץ תוך בטני, הלחץ שבתיבה עולה, למשל בשיעול, עיטוש, צחוק, הרמת משא כבד או התאמצות בפעילות גופנית. בכל אלה, נרצה לסגור את הפתחים התחתונים על מנת שלא נדלוף ושהלחץ יווסת כלפי מעלה, בין השאר בעזרתם של שרירי הבטן.

בין 24%-25% מהנשים מדווחות על דליפת שתן כלשהי.

בין 4%-14% מהנשים מדווחות על דליפת שתן יומיומית.

בגיל המעבר עולה אחוז הנשים עד 50%.

דליפת שתן שכיחה יותר ממחלות כרוניות אחרות בנשים עם שיעור הימצאות של 35%!

נשים רבות נמנעות מטיפול עקב בושה וחוסר מודעות לדרכי הטיפול.

נשים רבות סובלות מהתופעה וחשוב להבין כי התחלת טיפול שלבים ראשוניים חיונית להצלחת הטיפול. כדאי להימנע ממצבים בהם התופעה מחמירה ומשפיעה על מעגלים נוספים בחיים (זוגי, חברתי ועוד).

 

 

כאבים ביחסי מין

המעשה הלכאורה כל כך טבעי הזה, שהסצנה ההוליוודית מציירת אולו כל כך פשוט, קליל וזורם, ממש לא נראה תמיד כך...

נשים רבות (הנתונים המספריים לא מדוייקים ונעים במחקרים בין 3%-18%), סובלות מאי אלו כאבים/ חוסר נוחות בכל שלב במהלך היחסים.

קודם כל, אולי יש בזה מעט נחמה, את לא לבד. מגיעות אלי נשים רבות עם רגישות למגע, חוסר יכולת לקיים יחסים עם חדירה ועוד.

הנושא הזה קרוב ללבי כי הוא משפיע בצורה ניכרת על נשים רבות ברבדים שונים של החיים- החל מלחשוב מה אלבש כדי שלא יציק לי, דרך הימנעות ממצבים חברתיים מסוימים ומבדיקות רפואיות בשל הכאב, ועד להשפעה על חיי המין ומכאן גם על הזוגיות ואפילו על הדימוי העצמי.

יש נשים שמהרגע בו הן מתחילות לקיים יחסי מין יחוו כאב, יש כאלו שיחלו לחוות כאב בשלבים מסוימים בהמשך, ויש כאלה רק לאחר הלידה.

כאב במבוא העריה- בוסטיבול, מוגדר היום כוסטיבולודניה. תחת שם זה נכנסות מספר רחב של תופעות כאב בקיום יחסים.

אבחנה נעשית על ידי רופא/ת נשים המתמחה בנושא זה. לצערי מקרים רבים של כאבים נפטרים ב"זו פטרייה" וכדומה ואז הטיפול בבעיה שגוי ולא מביא להקלה. חשוב לפנות לרופא/ת נשים המתמחה בפות ובעריה, אם לא נעשית בדיקה מכוונת, קל מאוד לפספס את האבחנה בבדיקה גניקולוגית רגילה. לכן אני ממליצה בכל מצב של כאבים בקיום יחסי מין ללא אבחנה ברורה, לפנות לרופא/ה המכיר/ה את הבעיות ויודע/ת לאבחן אותן.

תהליך האבחנה יתבצע לאחר שיחה אישית והבנת ההיסטוריה הרפואית, שלילת גורם אחר לכאב (כגון זיהום פטרייתי, חיידקי או מחלת עור) ובדיקה קלינית בעזרת מטוש.

הרקע לכאב יכול להיות הורמונאלי- לעיתים הכאב מתחיל לאחר שימוש בגלולות, התקן או אמצעי אחר. במקרה זה הטיפול יתבצע על ידי הרופא ולרוב יפוסקו ההורמונים ותינתן משחת אסטרוגן מקומית. ישנם טיפולים נוספים במקרים בהם הכאב נובע מריבוי תאי עצב באזור- המעלה בצורה ניכרת את הרגישות הרקמתית.

 

במקרים רבים ישנה מעורבות שרירית ניכרת, הרי חשבי על זה, מהי התגובה הראשונית בכאב? כייוץ. כיווץ יתר בשרירי רצפת האגן יכול להיות לפעמים הגורם הראשוני לכאב, אך יכול להיות גם תופעת לוואי בשל הכאב. כאן נכנסת לתמונה פיזיותרפיה לרצפת האגן- אנו נלמד ביחד כיצד להרפות את השרירים ואף להגמיש ולהוריד את רגישות הרקמות למגע (בעזרת טכניקות נשימה, תנוחות, מתיחות ואף טכניקות מנואליות שונות).

הטיפול נעשה ברגישות ניכרת ובהתאם למצבך, בהדרגה ותוך יצירת אמון. חשוב להבין שזהו תהליך שדורש משתינו סבלנות והתמדה. אני רוצה לומר בקול רם- "זה לא בראש שלך" ויש לך את הזכות המלאה לחיות חיים מלאים ללא כאב.

אני פה איתך.

קשיי התרוקנות/עצירות

את לא ממש יודעת אם את סובלת מעצירות וזה הגיוני, כי הטווח להגדרת עצירות הוא די רחב- הנורמה להתרוקנות תקינה נע בין פעם אחת ביום לבין פעם אחת לשלושה ימים... אך אם את מאוד מתעסקת בזה, או זוכרת במדויק מתי התרוקנת לפני יומיים, או ממש חווה אי נוחות כשרק חושבת על התרוקנות, כנראה שיש כאן איזושהי בעיה...

אני זוכרת שאחד הגסטרואנטרולוגים ממנו למדתי, אמר כי יציאות אמורות להיות עניין של שגר ושכח.

אז מתי אנחנו בעצם מדברים על עצירות?

- במקרה של תדירות התרוקנות נמוכה מאחת לשלושה ימים

- באם נדרש מאמץ גדול להתרוקנות

- בתחושה של חוסר ריקון מלא

- במקרה של צואה קשה ויבשה

חשוב להבין שלעצירות גורמים רבים והגורם הראשון שמשפיע על כך זו התזונה (מוצק ונוזלים), ולכן אני מפנה נשים רבות לתזונאית.

ישנם גורמים חסימתיים או פיזיולוגיים היכולים להשפיע רבות, ופה בא לידי ביטוי חשיבות המעקב אצל רופא מומחה- גסטרואנטרולוג.

 

הפיזיותרפיה בטיפול בעצירות עוסקת בעיקר, מן הסתם, בהקשר השרירי. הרבה פעמים קיים חוסר תיאום בין פעולת שרירי הבטן והתעלה האנאלית לבין שריר הסוגר בפי הטבעת, ואת התיאום הזה יש לעתים ללמוד מחדש. כמו כן גם ללמוד כיצד להרפות את הסוגר האנאלי בזמן התרוקנות והורדת המתח של הסוגר במקרים של אניזמוס (כיווץ פרדוקסלי של פי הטבעת בשעת התרוקנות).

בטיפול הפיזיותרפי הוכחה יעילותו של מגע ו"עירור" מערכת העיכול על ידי טכניקות ויסרליות- טכניקות של מגע באזורים ספציפיים ובמסלול מכוון, העוזרות לעודד פעילות מעיים. כאן באות הטכניקות המופלאות מעולם הטיפול הויסרלי ומעיסוי הארויגו המסייעות בצורה נפלאה!

אל תשמרי בבטן. בואי לטיפול, זה יכול מאוד לשחרר.

 

 
 
image.png

קליניקת 'פיזיואקטיב' במרכז הטניס

אלמליח 1, ירושלים

נייד: 054-4584852

שעות פעילות:

ראשון: 8:00-14:00

          18:30-21:00

שני:    8:00-11:30

          18:00-21:00

שישי:  8:00-12:00 ​

© כל הזכויות שמורות להדר גרף | תכנון ועיצוב אתר: נטע שחר